תפריט
ה"רומן" בין רצועת עזה לשדרות החל הרבה לפני הקסאמים: בשנות ה-50, כאשר הרצועה הייתה תחת שלטון מצרי, סבלו תושבי ישראל בכלל והדרום בפרט מהפֶדַאיון. הפאדיון היו תאי טרור שהקימו המצרים, אשר שלטו באותם ימים בחבל עזה.
הם נשלחו לעורף הישראלי והטילו את חיתתם. מ-1951 ועד 1955 נרצחו כ-1,000 ישראלים בפעולות אלה – בחדירות ממצרים בדרום ומסוריה בצפוו. המחבלים ארבו לכלי רכב, מיקשו כבישים, התקיפו יישובים חקלאיים וביצעו מעשי שוד וביזה – בעיקר ביישובים צמודי גדר דוגמת שדרות.
בבוקר יום שני, 5 בנובמבר 1956, יצאו עם שחר לעבודתם חמשה צעירים משדרות – חיים אביטן בן 25, יצחק תורג'מן בן 23 וכן יצחק אברהם, אלברט כהן ונתן אגיב בני ה-17. היעד שלהם היה פרדס באזור קיבוץ איבים הסמוך לשדרות והם עשו את דרכם לשם בעזרת עגלה רתומה לסוסה. בחלוף כמה שעות חזרה הסוסה לבדה. בני משפחתם המודאגים הבינו שדבר מה קרה ויצאו לחפש אחריהם. כעבור זמן נמצאו גופותיהם בשדות קיבוץ אור הנר, בדרכם לפרדס; מוקש שהניחו מחבלי פאדיון גרם למותם.
במרכז שדרות הוקם "גן החמשה" לזכרם. הוא אהוב מאוד על בני המקום ואורחים, עם כרי דשא נרחבים שמשתרעים על פני כ-10 דונמים. במקום אף מתקיימות הופעות גדולות ביום העצמאות ובחופשת הקיץ. "גן החמשה" מנציח אפוא תקופה קשה ונשכחת שגם בה הרגישו תושבי שדרות את נחת זרועם של השכנים מעבר לגדר.
איך להגיע: חפשו ב"ווייז": גן החמשה שדרות